"אם לא נעבוד זה עם זה – נהיה תלויים זה לצד זה?"

המצב שאנו נמצאים בו כיום אם נסתכל במראה ונאמר את האמת לעצמנו אנחנו נמצאים ב"קרב על התודעה".
אנחנו נמצאים בסוג של מלחמת אחים קרה על התודעה הציבורית.
בשלב שכל צד מנסה להראות כמה הוא צודק והצד השני לא צודק
והשיח הוא לא שיח של דיאלוג או דיבור אלא שיח של הצד שלי בסדר והצד השני לא.
שיח של מחנאות לשמה. ומי ששייך לימין תוקף את השמאל וכל מה שהימין עושה הוא טוב מבחינתו
וכל מה שהשמאל יעשה לא טוב מבחינתו וההפך מי שבשמאל עושה את אותו הדבר.
מוכרחים לציין שאין כאן דיבור ענייני ובאיזה שהוא מקום "הממלכתיות מתה".
המצב הזה מלווה אותנו כבר כמה שנים טובות וזו תוצאה של הכיתוב וזה מחמיר
וגורם לכך שאנחנו בדרך ליפול למקומות לא טובים.

האמת לא מצויה רק בצד אחד.
המציאות מורכבת, הבעיות מגוונות ונסתרות על קשת רחבה של נקודות
והן לא נמצאות בצד כזה או אחר וישנם דברים וטענות נכונות בשני הצדדים
וחשוב שנהיה מסוגלים לראות זאת, כל עוד כל הצדדים מתחפרים במלחמת תודעה
ולא מוכנים להודות שיש צדק בטענות של הצד השני אנחנו לא נתקדם לשום מקום.

האם הרפורמה המשפטית היא אחת הבעיות הכי קשות של מדינת ישראל?
מדינת ישראל ניצבת בפני בעיות קשות מאוד ולטעמי הטיפול במערכת המשפט
אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של 10 הבעיות הקשות של מדינת ישראל.
היא מצריכה טיפול.

בעיה חברתית אנחנו חברה משוסעת מקוטבת שחייה בחלוקה דמוגרפית.
חרדים לא חיים עם חילונים, ערבים לא חיים עם יהודים, דתלשים לא חיים עם חרדים וחילונים
כל אחד יש את האזור דמוגרפיה שלו, הגיאוגרפיה שלו, הקבוצות הללו לא מתערבבות
ומה שקורה בזמן האחרון זה איזה שהיא מראה או סימפטום לתהליך שקורה כבר במשך 40-50 שנה.
אי אפשר לומר שיש מאפיין ישראלי שיכול להכיל בתוכו את כל גווני החברה הישראלית.

בעיה של היעדר יציבות פוליטית ממשלות לא מצליחות להחזיק מעמד
לא מצליחות לכונן ממשלות, לייצר תכנון לטווח הבינוני ובעיקר הארוך.
הממשלה הנוכחית קמה מאילוצים קשים מכיוון שהרוב נכנע לתכתיבי המיעוט.
וזה לא המצב שבו ראוי להקים ממשלה.

בעיית היעדר משילוט לממשלות אין יכולת למשול.
הן חלשות ועסוקות בהישרדות פוליטית ולא מצליחות לממש את האג'נדה שלהם.
הפתרון הוא לחזק את הממשלה ולא להחליש אותה.

בעיית השחיתות השחיתות הולכת וגואה במדינת ישראל ואין לנו כלים להתמודד עם זה
הכלי היחידי שיש לנו הוא בית המשפט העליון ובמקום לטפל בבית המשפט העליון
צריך לטפל בשחיתות ולא לטפל ב"מי שבא ומדליק את האור".

בעיית פשיעה ישנה עלייה חמורה בפשיעה במדינת ישראל.
הביטחון האישי נמצא בדרגת שפל שלא הייתה כמותה.
רואים את זה ברציחות, בביטחון, בפרוטקשן, בחקלאות, בעסקים
אנשים חיים בתחושה של פחד, אין להם הגנה.

יוקר המחייה ממשלת ישראל דיברה על זה בבחירות אך אין שינוי באופק.
לקנות דירה, לגמור חודש, ריביות גבוהות, שליטה של קרטלים ששולטים בכלכלה הישראלית
הממשלה איננה מצליחה להתמודד עם זה ולפתור את הבעיה.

היחלשות של חקלאים כנכס אסטרטגי מדינת ישראל איבדה שליטה על החקלאות
אנחנו היום בזמן שהחקלאות הולכת ומצטמצמת. בשעת משבר לא נדע מה יהיה פה מבחינת אוכל.
לחקלאות יש לא רק מחיק כמה עולה לנו עגבנייה אלא מי מייצר אותה ומאיפה היא מגיעה.

חוסר הסכמה לגבי אופייה של מדינת ישראל
איזו מדינה זו תהיה? מדינה יהודית? מדינה דתית? מדינה דמוקרטית?
אין שום הסכמה בנושא וחיים במחלקות שלא רק שהם לא נעלמות הן מחריפות
ולא נעשה שום צעד בשביל לצמצם את הפערים הללו ולהגיע להסכמה.

חוסר הסכמה על הנושא הפלסטיני גבולות המדינה,
מה עושים עם יהודה ושומרון?
עם עזה?

הרפורמה המשפטית – ישנם כמה דעות שרווחות בציבור שצריך לנתץ:

חוקי היסוד יקבעו ברוב של 32 נגד 21
לכן אין להם לגיטימציה נכון או לא נכון?
נכון חלקית, זה נכון שהתקבלו ברוב של 32
אבל הסיבה היא שרוב חברי הכנסת מהקואליציה באותה תקופה
בחרו לצאת מהדיון וההצבעה כדי שלא יזהו אותם עם החוקים הללו.
לכן זה לא שלא הייתה הסכמה, אלא משיקולים פוליטיים הם בחרו לצאת.
החוקים הללו התקבלו בלגיטימציה מלאה של כל ממשלת ישראלית דאז שנת 92.
לאחר שנתיים הוכנס תיקון לזכות יסוד האדם וחירותו והוא התקבל ברוב של 75 חברי כנסת.
הייתה הסכמה רחבה של הממשלה ואם הכנסת הייתה בנויה בצורה נכונה שמחייבים חברי כנסת להצביע
(אפשר להצביע בעד/נגד או להימנע) לצאת איננה אמורה להיות אופציה.
עוד תיקון שחובה להכניס למערכת החקיקה שלנו.

מה גובר חוק או דין? מה ההבדל ביניהם? ולמי יצייתו ראשויות הביטחון במדינה למקרה שניקלע למשבר חוקתי?
האם ייצמדו להוראות החוק שהצבא כפוף לממשלה או להוראות הדין ? (במקרה שבית משפט יפסול חוק יסוד שחוקק ע"י הממשלה בכנסת)
כל אזרח במדינת ישראל כפוף להוראות הדין גם שופט שנשבע אימונים למדינת ישראל חלים עליו חוקי חוק יסוד השפיטה
שמטיל עליו את מורא הדין. הדין מרכיב בתוכו את לשון החוק אבל לא רק, הדין מורכב גם מהחוק גם מפסיקות של בית משפט עליון שהופכות להנחות
הסכמים וחוקים בינלאומיים וכו'..לכן מה שחל על כל אזרח במדינת ישראל כולל רשויות הביטחון במצבי משבר
זה הוראות הדין שמה שקובעים בחוק כולל פרשנויות של בתי המשפט.

האם לבתי המשפט יש סמכות לפסול חוקי ייסוד?
שאלה מסובכת ומורכבת בשימוש שהמחוקק עושה בסמכות שלו כרשות מכוננת ורשות מחוקקת
לבתי המשפט תהיה סמכות ויכול להיות שהוא יקבל פה החלטות אחרות ובדרכ' בית המשפט
ייקח את התשובה החיובית.