שלמה כוכב הינו מאמן אישי מוסמך
העוסק בנושא העצמה אישית ואימון משנת 2015
בנוסף מדריך ומנחה קבוצות בנושא חוסן וויסות רגשי,
מלווה מתאמנים/ות לפיתוח אישי ומנטאלי ולפיתוח והעצמה של מערכות יחסים.
שלמה מאמין שלכל אחד יש את היכולת לשפר ולשנות את חייו
לכיוון שהוא רוצה באמצאות הכוח והאור הפנימי שבתוכו
בתוספת עזרה חיצונית של מאמן שיוכל להראות לו את היכולת החשובה הזו.
כוכב זה השם האמיתי שלך? מה מקור שמך?
אמיתי המקור הוא מחלב' בסוריה
לסבא שלי קוראים כוכב, לאח שלי
בערבית שזה נקרא "ניג'ם".
יש לכם משפחה חוץ מהתא השבטי שלכם?
אין את השם הזה בהרבה משפחות בישראל
משפחת כוכב היא משפחה מאוד גדולה מאוד מפורסמת
אמנם לא פה בארץ אך קיימת במלא מקומות אחרים.
יש כאלה שעברתו לכוכבי אבל אנחנו הכוכבים האורגינליים.
נולדת בארץ בירושלים בבי"ח ולך, איך סיפור החיים שלך מתגלגל מכאן?
אני ולדתי למשפחה ענייה, אבא שלי ז"ל היה מוכר פטרוזיליה בשוק מחנה יהודה
מזה היה מתקיים אך חיי בשפע, לא היה חסר כלום כך סיפרו לי.
בגיל 5 בערך איבדתי את הוריי
אבא שלי התחתן 4 פעמים, אנחנו משפחה של כוהנים:
בפעם הראשונה התחתן אחרי עשר שנים לא הביא ילדים והתגרש.
פעם שנייה הוא התחתן עם מישהי שנפטרה תוך כמה שנים.
פעם שלישית הוא התחתן עם מישהי שברגע שהיא נכנסה להיריון
הוא גילה שהיא הייתה מיועדת למישהו אחר ובתור כהן הוא לא רצה לוותר על הכהונה שלו.
אמרו לו או שתגרש אותה או שתעשה מו"מ קטן באצבע כדי שתוכל לקחת אותה לאישה
אבי החליט שהוא רוצה לעבוד בבית המקדש (הוא היה בן אדם דתי) וגירש אותה ולאח מכן נולדה אחותי החורגת.
בגיל 50+ הוא עולה לארץ ורוצה להתחתן, הכירו לו את אמי שהייתה ב 20 ומשהו היא הייתה חולנית ונכה
לכן הזיווג הצליח מתוך 10 הריונות נולדו 3 בנים שאני האמצעי. אמא שלי חלתה ונפטרה.
הזיכרון היחידי שלי ממנה זה פעם אחת שראיתי אותה בבי"ח על כיסא גלגלים.
אבא שלי נסע למקסיקו לאחים שלו היה שמה איזו שמחה,
אבא שלי היה שמן כזה בריא וחטף כמה התקפי לב, נפטר ונקבר שמה.
בגלל שלמשפחה לא היה היכן להחזיק את שלושתנו, שלחו אותנו (האחים) לבתי יתומים שונים.
כשזה קרה אני הייתי בן 5 ואחיי היו בני 8 וחצי ושנתיים.
כאשר התייתמנו המשפחה שלחו כספים לארץ כדי לתמוך בנו
אך האפוטרופוס שהיה בעלה של דודה שלי גנב את כל הכסף
השתמש בכסף לטובת עצמו ולא ידענו מזה כמה שנים טובות.
בזמן הזה אנחנו היינו בבית יתומים חוטפים מכות קשות על הידיים,
צביטות, עם מקלות עם חגורות,
פגיעות מיניות ולאט לאט התדרדרתי לכיוון הפשע.
בגיל 13 אחרי שעזבתי את הבית יתומים אני מוצא את עצמי בישיבת תיכונים בצפת.
הנקודת אור היחידה שהייתה בישיבה הזו היה ראש הישיבה
אשר פעם בכמה זמן היה נותן לי כמה גרושים
כדי לקנות לי גרעינים לשבת
ופעם פעמיים בשנה בחגים היה מביא אותי לרחוב הראשי בצפת
לחנות בגדים וקנה לי חולצות ומכנסיים חדשים.
כל החיים שלי מה שניהל אותי היה הפחד.
פחדתי לעשות דברים ולא להתדרדר.
כל הזמן הסתובבתי עם התחושה שאני צריך שיהיה כסף ומה לאכול
בגלל זה הייתי גונב כדי שיהיו לי דברים נוספים.
הייתי רץ בכל הפסקת אוכל כדי להשיג את האוכל שהם נותנים.
מה היה הרגע שגרם לך להפסיק?
אני לא יודע אם היה רגע.
הפחד ניהל אותי ,פחדתי מהרגע שיתפסו אותי.
הרבה שנים חייתי לא בצורה ישרה הייתי עושה הרבה דברים עקומים
אך ברגע שהבנתי שירדתי לשפל מדרגה שאני גונב מהמשפחה שלי
שיניתי כיוון והתגייסתי לצבא.
הדימוי העצמי שלי היה מרוסק מצד שני הייתה לי תוקפנות משמעותית.
לכל מקום שניגשתי ריציתי את האנשים הייתי טיפוס מרצה וכך התנהגתי
כי חשבתי שאם ארצה את האנשים יאהבו אותי יותר אך זה לא היה כך.
עד הרגע הכי טוב שקרה לי שבו עברתי פיגוע דריסה באזור רמאללה
ועברתי במשך שנה שיקום והתייחסו אליי כבן אדם.
בגיל 21 הכרתי אישה התחתנו לא מתוך אהבה או משהו מיוחד
אנחנו כבר 44 שנים נשואים אני לא יכול בלעדיה
היא העוגן שלי בחיים האלה בזכותה אני פה.
למרות שהיא ספגה ממני המון צעקות והתנהגתי מאוד
לא כמו שצריך כי הייתי טיפוס מאוד עצבני והאשמתי את כל העולם בצרות שלי.
התחתנו ,הבאנו ילדים, עזבנו את הארץ לארה"ב משנאה למדינה, לא יכולתי לראות את הדתיים
כי הייתי מוציא עליהם את הכעס מכל ההתייחסות שלהם אליי בבית יתומים.
עשיתי עסקים וקרו 3 אירועים בשיא שלי שמה שאני אומר לעצמי מה אני עושה פה בכלל?
החלטתי לחזור לארץ והשקעתי את כל כספיי בעסק מסתבר שנפלתי על נוכל ששאב ממני את כל הכסף
במשך שנתיים עניינים עם הוצאה לפועל, מסיים את הסיפור בעזרת ידיד מהמשפחה שעזר לי.
מקים עסק משלי למדפסות טונרים עם כל הציוד, מרוויח טוב.
באותה תקופה נשארתי אותו טיפוס חזירי שאוכל כמו חזיר מתנהג כמו חזיר
שקלתי יותר מ 120 קילו במשקל שלי, לא יכולתי לתת לילדים שלי לזרוק את האוכל
אני הייתי הפח זבל שאוכל את מה שהם לא אוכלים מהצלחת.
התחלתי לעשות דיאטה משמעותית ולרוץ הפכתי לספורטאי רצתי חצאי מרתונים.
הכרתי אנשים ששינו לי את התודעה שלי שהסביבה אחרת הכל משתנה.
התחלתי לעבוד על סיפור הכעס שלי ולאט לאט עם הרבה עבודה הורדתי אותו.
האם את כל התסכולים האלה כשאתה עוד צערי לפני שטיפלת בכעס
איך הצלחת לא להעביר זאת לילדים? איך שברתי את הדפוס לפני שעברת את השינוי ?
הבן שלי הגדול חטף ממני מכות רצח והבנות צעקו כל היום.
בזמן שישנתי צהריים אם היה רשרוש בבית הייתי צועק, הם היו רועדים בזמן שישנתי.
הייתי מרכז העולם ככה חשבתי.
עם הזמן עשיתי תיקון מאוד משמעותי עם הבן שלי, קודם כל ביקשתי סליחה
והסברתי לו אני הרבצתי לך לא בגלל שאני אדם רע או שונא אותך,
זה קרה כי זה מה שעברתי ולמדתי בחיים זה מה שהכרתי.
מה הביא אותך ליכולת לעשות את השינוי?
הארה מהשמיים שהחיים שלי לא נכונים, אני חיי לא נכון
ואני צריך לעשות שינוי ועשיתי אותו בכוחות עצמי.
כמו שבעסקים ידעתי נפילות ועליות רבות
אני מסוגל גם לשנות את החיים שלי.
מה היה התהליך שעזר לך להשתלט על הכעסים ולצאת מהפחדים?
שמעת הרצאות בטד של איימי קדי היא המציאה את הסלוגן הזה
fake it until you make it, תעשה את עצמך ותהפוך להיות כזה.
אז הייתי מכניס את הכעס פנימה להפנים ולומר לעצמי אני לא כועס אני לא כועס
מנסה להפנים פנימה ולא הוצאתי, נפלתי כמה פעמים אבל לאט לאט הבנתי
שהעולם הוא לא אני, נחשפתי לעולם המאמנים והעצמה האישית
והיום כמה שנים אני מתעסק בלהביא את הצעירים מרמה של דימוי עצמי והערכה נמוכה
שיאמינו בעצמם ומביא אותם בתהליך מנקודה הזו לנקודה שהוא בוחר להגיע אליה.
איך אתה רואה בהסתכלות לאחור את הדבר הכי רע שקרה לך בחיים?
שאלה טובה, הכי רע שקרה לי בחיים שאין לי הורים או עוגן להיאחז בו, ממי ללמוד וכו'..
מה הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים?
הילדים והנכדים שלי אשתי והשינוי שעברתי.