חרדים בשירות לאומי + יש להם אישור עבודה + הוצאו לחל"ת עקב קורונה = מענק 13,200 שקל.
חיילים בסדיר + קיבלו אישור עבודה + הוצאו לחל"ת עקב קורונה = מענק 0 שקל.
אחרים בשירות לאומי + קיבלו אישור עבודה + הוצאו לחל"ת = מענק 0 שקל.
בדיון שהתקיים השבוע בוועדת העבודה והרווחה, אושר מענק חד פעמי למשרתי שירות לאומי, שיש להם היתר עבודה במקביל לשירות הלאומי, אך הוצאו לחל"ת עקב הקורונה, ושיעור המענק הוא 13,200 שקל.
מאידך, אם אתה חייל – אין לך אישור עבודה מובנה, אבל אם ביקשת וקיבלת, ועבדת, והוציאו אותך לחל"ת – לא תקבל מענק.
הבעיה היא לא באלה שקיבלו את המענק (החרדים), כי במקרה זה מדובר במענק צודק.
הבעיה היא באלה שלא קיבלו.
יוצא שאת החיילים בשירות סדיר, שנמצאים במצב קשה וצריכים לעבוד בכדי לסייע בכלכלת המשפחה, "דופקים" כמה פעמים:
הפעם הראשונה – שהם משרתים שירות סדיר מלא ולא שירות לאומי, (לרוב כי הם אזרחים רגילים ולא חרדים או ערבים).
הפעם השנייה – שחיילים צריכים לבקש אישור עבודה, וזה מאד קשה לקבל. משרתים בשרות לאומי לא צריכים לבקש – זה מובנה!
הפעם השלישית – שחיילים בחל"ת לא מקבלים מענק ומשרתים בשירות לאומי שיצאו לחל"ת – כן.
הבנת את זה, ברוך??
ואתם עוד שואלים למה?
התשובה פשוטה – כוח פוליטי.
לחרדים יש כוח פוליטי עצום. בלעדיהם אין ממשלה, והם יודעים לנצל את הכוח העצום שלהם עד הסוף.
וכך נוצר מצב פוליטי – המיעוט, (החרדים עדין מיעוט), הוא זה שקובע את המחיר, והרוב ( שזה בערך 70%) משלמים אותו בהכנעה.
ועד שלא נבין שצריך לשנות את כללי המשחק הפוליטי, כך שהרוב יקבע את סדר היום ואת המחיר שהוא מוכן לשלם, נמשיך לשלוח את ילדנו לצבא, ונגלה שאת המענקים מקבלים דווקא אלו שלא משרתים בצבא.
אז אולי אנחנו בשנת 2020, וכבר יש לנו הרבה דברים, אבל דבר אחד בוודאות אין כאן והוא: שוויון.