הסכם השלו עם איחוד האמירויות, בהנחה שיחתם – כפי שהוצהר – הוא הסכם היסטורי!
להסכם השלום הזה יש חשיבות אדירה, בכמה היבטים משמעותיים ביותר, גם לעתיד המדינה.
הוא חשוב לא רק בגלל היותו הסכם שלום של ישראל עם מדינה מוסלמית, אלא בשל אופי המדינה שעמה נחתם ההסכם.
איחוד האמירויות היא פדרציה של מספר אמירויות, שבכל אחת מהן שולט אמיר – שהוא נציג של השבט המרכזי באזור.
התנהלותה המוצלחת אל איחוד האמירויות – יכול להוות מודל להסכם עתידי עם הפלסטינאים, ומכאן חשיבותו הנוספת – האסטרטגית. על הסכם השלום הזה מגיע לראש הממשלה נתניהו ולכל הנוגעים בדבר שאפו גדול!
זה ללא ספק הקוטב החיובי של השבוע!
מאידך, השבוע נחשפנו לכל התרגילים הפוליטיים סביב עניין התקציב, כאשר בולט לעין הוא סירובו של נתניהו לכבד את הסכם קואליציוני בענין הגשת תקציב דו שנתי, הסכם עליו חתם רק לפני 3 חודשים.
לא צריך להיות גאון בכדי להבין שהסירוב להגשת תקציב דו שנתי, נובע מאינטרס אישי של נתניהו, לשמור לעצמו את האופציה לפרק את ממשלת האחדות ועדיין להישאר ראש ממשלה (בכל מקרה אחר של פירוק השותפות, גנץ ממשיך כראש ממשלת מעבר עד לבחירות).
זהו ללא ספק הקוטב השלילי של השבוע!
אדם אחד – ראש ממשלה – קוטב חיובי וקוטב שלילי .ואיך זה מתקשר לתיקון שיטת הבחירות, אתם שואלים?
כי זה בדיוק תפקידנו – למקסם את התכונות החיוביות של מנהיגנו, ולצמצם את התכונות השליליות שלהם.
איך עושים את זה?
בשיטה המוצעת של "אנחנו", ראש המפלגה הגדולה ידע מיד שהוא ראש הממשלה – תהיה הכרעה.
הוא יוכל להרכיב קואליציה בקלות – ויהיה הרבה יותר קשה להפיל את הממשלה. הוא יקבל סמכויות סבירות לניהול ממשלה.
וזו בדיוק הנקודה – כי סמכות מביאה עמה אחריות. בבחירות הבאות – הוא יימדד בעיקר לפי ביצועיו. לא יהיו תירוצים: מי שטוב ימשיך לעוד קדנציה – אחרונה (מקסימום 2 קדנציות – זוכרים?).
מי שלא טוב – יילך הביתה כבר אחרי הראשונה.
בנוסף, נחזק את הפרדת הרשויות (חוק נורווגי אפקטיבי – לא כפי שחוקק לאחרונה), ונחזק את מנגנון הפיקוח המרכזי על הממשלה – נציגי הריבון, הכנסת!
כי זו מהותה של דמוקרטיה – איזונים ובלמים.