בשנת 2006 נתניהו התחייב למוטט את שלטון החמאס. מאז 2009 הוא מכהן כראש ממשלה ברציפות, ולא רק שהוא לא מוטט את שלטון החמאס – הוא תעודת הביטוח להמשך קיומו.
נתניהו זה שמקנה לחמאס עדיפות על פני הרשות הפלשתינית, מאפשר הכנסת כספים מקטאר לעזה, למעשה – בין החמאס לנתניהו יש מערכת הדדית של הבטחת שלטון – נתניהו דואג להמשך שלטון החמאס, והחמאס מצדו דואג להמשך שלטון נתניהו.
לכל צד יש מערכת שונה של סיבות.
נתניהו מעדיף לקיים משטר חמאסי בעזה, רק כדי לא להכשיר את הרשות הפלשתינאית.
אם זו מדיניות נכונה – ניתן להתווכח, אבל חובה להציג את האמת בפני הציבור ולאפשר לו להכריע במחלוקת.
נתניהו קיים ארבעה סבבי מלחמה בעזה, בתחילת דרכו, החמאס שיגר לכל היותר קסאמים לעוטף עזה,
בסבב האחרון, הוא כבר הגיע לרמת גן.
החמאס עשה קפיצת מדרגה ביכולת שיגור הקסאמים שלו, ולכן למרות הקפיצה הגדולה של צה"ל ברמה הטכנולוגית, במתכונת הזו, צה"ל לא מצליח להשמיד את יכולת השיגור של החמאס. לכל היותר הוא יכול להוציא להם את החשק לירות.
השאלה אם צריך למוטט את שלטון החמאס חשובה, אבל לא פחות מכך חשוב המחיר של מיטוטו. עד שלא נברר לעצמנו מה המחיר והאם אנחנו מוכנים למוטט אותו אין טעם לשלוח איומי סרק כי הם לא מעלים את ההרתעה, אולי דווקא להיפך.