אם זה מריח כמו חוק נגד נתניהו, ואם זה מגיע בתזמון שימנע מנתניהו להרכיב ממשלה ואם זה יפגע רק בנתניהו – אז כנראה שזה חוק פרסונלי נגד נתניהו.
שר המשפטים גדעון סער עלה השבוע לכותרות עם פרסום תזכיר החוק שלו, שמטרתו למנוע ממי שיש נגדו כתבי אישום להרכיב ממשלה.
אבל זה עדיין לא אומר שהצעת החוק לא טובה.
מה שהופך אותה ללא טובה היא העובדה שמדובר בטלאי – מקומי, נקודתי.
שיטה ישראלית מוכרת וידועה – לא עושים "טיפול שורש", אלא מסתפקים בסתימת חורים.
ברור לכולם ששיטת הבחירות בישראל לא עובדת, ושהיא חייבת לעבור תיקון והתאמה לעידן המודרני, כי חייבים לייצר: הכרעה, יציבות ומשילות.
סער יודע את זה היטב, כי הרי לפני שנה הוא הגיש בכנסת הצעת חוק לתיקון שיטת הבחירות והציע מעבר לבחירות חצי אזוריות.
וברור שאם יעשו תיקון מקיף לשיטת הבחירות, אולי יבוא פתרון משפטי אחר – טוב ובעיקר מאוזן יותר ממה שסער הציע כעת, אבל סער בשלו – בוחר להתעסק בחקיקה פרסונלית נגד נתניהו.
ומדוע, אתם שואלים?
כי המטרה של סער היא לא תיקון השיטה – אלא הוצאת נתניהו מהמגרש הפוליטי.
אז אולי הוא יוכל להגדיל את סיכויו לחזור לליכוד או להיבחר שוב לכנסת עם סיעה גדולה יותר.
אז כאשר המניע לפעולה הוא לא ענייני – אין פלא שהפעולה עצמה יוצאת עקומה.
אז ההצעה שלנו לגדעון סער – במקום להתעסק באיך לחסום את נתניהו, היה רצוי שתקדם תיקון רציני לשיטת הבחירות בישראל, ובאמת תביא בשורה חדשה לפוליטיקה הישראלית החולה.
אבל כולנו יודעים שזה לא יקרה – ובסה"כ נקבל תזכורת נוספת למה שאנחנו כבר יודעים היטב – שהפוליטיקאים מתעסקים במה שטוב להם ולא במה שצריך.
וזו בדיוק הסיבה מודע צריך להחליף אותם בפוליטיקאים מזן חדש.