לאחר הבחירות כתבתי מכתב לראש הממשלה, לראש הממשלה החליפי וליו"ר האופוזיציה, וקראתי להם לעצור את מחול השדים, לצאת למהלך חקיקה משותף ומקיף לתיקון השיטה – ואף העמדתי לרשותם את התוכנית שחיברתי.
המכתב נשלח גם לנשיא המדינה. ארבעת הגורמים קיבלו את המכתב – וידאנו את זה. התוכנית הועברה גם לבנט – גם הוא קיבל אותה.
נתניהו לקח מהמכתב הזה את הרעיון של בחירה ישירה, שנועד לעזור לו ולא למדינה.
לפיד – לפי הדיווחים מהמו"מ – לוקח רק את הרעיון שאי העברת תקציב לא יביא לפיזור הכנסת (סעיף 7 ב' לתוכנית של "אנחנו").
חוץ מזה – כלום.
גנץ – לא הגיב.
בנט – לא הגיב.
לשכת הנשיא כתבו שהנושא יועבר לבדיקה וטיפול, אבל הנשיא – במקום ליזום מהלך שובר שוויון וחוצה מפלגות – המשיך לשחק את המשחק הטפל והמיותר של העברת המנדט ממועמד אחד למשנהו.
אז גם אם תקום ממשלה – אחרי 4 סבבים של בחירות ושנתיים וחצי של שיתוק שלטוני –
זה עדיין לא אומר שהשיטה מתפקדת.
את הגיבנת שבראש הממשלה הזו יעמוד מי שזכה בבחירות ב-7 מנדטים בלבד, אי אפשר יהיה ליישר.
מה שמחבר את כולם זה השלילה (של נתניהו) ולא הדמיון.
אבל מה שבטוח ולפי איך שזה נראה – השינוי שהם הולכים להביא אינו כולל את תיקון השיטה.
וזו בעצם התשובה, מדוע אינני חובר למפלגה קיימת.
הם רוצים לשמר את השיטה הקיימת – כי זה שהשיטה לא טובה לנו – לא אומר שהיא לא טובה להם. אנחנו נמשיך להיות כאן כדי להזכיר להם את מה שחשוב: טובת המדינה וזו דורשת שינוי דחוף.
