"מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך".
זה הכלל שמקורו בדברי הלל הזקן, אשר הטביע חותמו ביהדות כערך מוסרי, שעבר מדור לדור, עד ימנו.
הפוליטיקאים שלנו מלמדים אותנו בחודשיים האחרונים כלל חדש: "מה ששנאנו כשעשיתם לנו, נעשה לכם בחזרה ואף ביתר שאת!"
נתניהו וגנץ המציאו את המושג של ראש ממשלה חליפי, ממשלה מנופחת, חוק חצי נורווגי – וכולם שנאו את זה.
עכשיו לפיד ובנט, לא בוחרים לתקן את זה, אלא להיפך – לאמץ את זה ולהחזיר ביתר שאת.
בנוסף לכל מה שהם שנאו – ושעכשיו הם אימצו – הם מחוקקים סעיף בחוק שמתיר גם לארבעה ח"כים לפרוש מהסיעה, הכל כדי לנסות לפרק את הליכוד.
ומדברים לא רק על הגבלת הכהונה לשתי קדנציות (שזה תיקון חשוב ונדרש), אלא על סעיף נוסף שימנע מנתניהו להתמודד.
אני ממש לא בעד נתניהו, אבל אני נגד לחוקק סעיף שמכוון ישירות נגדו, כי זה כבר חציה של קו אדום.
כשמפלגות שלטון, משנות במשמרת שלהן את כללי המשחק לטובתן, כך שיוכלו להמשיך לשלוט,
זו לא דמוקרטיה – זו דמוקטטורה!
כשנתניהו וגנץ עשו את זה – זה היה מושחת ופסול.
כשלפיד ובנט עושים את זה, זה מושחת ופסול באותה מידה.
כשכללי המשחק לא מייצרים הכרעה ברורה, צריך קומבינות כדי להקים ממשלה, וגם אחרי שמקימים ממשלה – אי אפשר למשול.
הבעיה עם קומבינות שהן הופכות להיות מדרון חלקלק, אי אפשר לעצור אותן.
הקומבינות נטעו רגל חזקה ויציבה בפוליטיקה הישראלית והפכו אותה למקולקלת ומסריחה.
ולכן קיבלנו ממשלה – שחצי מהעם חושב שמדובר בממשלת גאולה, החצי השני חושב שמדובר בממשלת חורבן,
ואני חושב שבסך הכל התקדמנו עוד שלב בשחיתות השלטונית – כלפי מטה!