זה שאדם היה קצין בצבא – גם אם מצליח – לא הופך אותו אוטומטית למנהל טוב או לפוליטיקאי טוב.
נהפוך הוא – אולי זה דווקא מקטין את סיכוייו להיות מנהל טוב.
כי צבא זו מערכת שבנויה על פקודות – ככל שתהיה יותר צייתן – הסיכוי לקידום גבוה יותר.
ואחרי שירות צבאי של 20 או 25 שנים, שמתחיל בגיל 18, אתה יכול להוציא את הבנאדם מהצבא, אבל לא יכול להוציא את הצבא מהבנאדם.
20 שנה חייל – תמיד חייל!
אבל באזרחות – אתה צריך מגוון תכונות שהן מפתח להצלחה, שבצבא פשוט לא מפתחים אותם: יכולת ניהול, סמכותיות טבעית, יוזמה, מקוריות, יצירתיות, תעוזה, כריזמה ועוד.
אז למה אנחנו נותנים לאנשי צבא את הקרדיט, שאם הם היו קצינים בכירים – הם יהיו מנהלים טובים ושישר קמה להם הזכות לקבל תפקידי ניהול בכירים?
לא מספיק שהם מקבלים פנסיה שמנה מהצבא, כבר בגיל צעיר?
למה לפטם אותם עוד? למה לא תת הזדמנות לאנשים שעבדו קשה במגזר הפרטי?
רשימת הכישלונות הניהוליים והפוליטיים של יוצאי צבא היא ארוכה.
יאיר גולן הוא רק הדוגמא האחרונה שבהן.
בני גנץ, בוגי יעלון, גבי אשכנזי, יואב גלנט, פואד בן אליעזר ז"ל, שאול מופז, אביגדור קהלני, ליפקין שחק ז"ל, איציק מרדכי, רפי איתן ועוד רבים אחרים – הם חלק מהדוגמאות הקודמות.
דבריו של יאיר גולן השבוע על תושבי חומש מצביע יותר מכל על חוסר תבונה פוליטית, ומלמדים שמדובר באדם שאינו מתאים לעסוק בפוליטיקה.
הוא פשוט לא מבין מה זה להיות פוליטיקאי, ולאור עברו הצבאי – זה גם לא מפתיע.
אז גם בתחום הזה, הגיע הזמן לעשות סדר, כי הגיע הזמן להתייחס לפוליטיקה כאל מקצוע, ולתת למקצוע הזה כבוד.
ובעיקר – צריך ללמד איך להיות פוליטיקאי בדיוק כמו שצריך ללמוד להיות קצין בצבא.
וזה שאדם היה קצין בצבא, לא אומר שהוא הוכשר ומוכשר להיות פוליטיקאי.
ואם צריך להכשיר פוליטיקאים – אז אולי הגיע הזמן להקים בית ספר לפוליטיקה,
ואז אולי גם הכנסת שלנו תיראה קצת אחרת מאיך שהיא נראית היום.