טור זה אננו עוסק במשפטי נתניהו, והוא איננו עוסק גם בתפקודו של אפי נווה כיו"ר לשכת עורכי הדין. בעניינים אלו יש דעות לכאן ולכאן, וכל צד ראשי להחזיק בדעותיו. הטור הזה עוסק בהתנהלות הפרקליטות בפשרה שכונתה: "מין תמורת מינוי".
מדובר בהתנהלות חמורה של הפרקליטות, שהתבססה על ראיות שהושגו בדרך אסורה, תוך עבירות קשות ובוטות על מספר חוקים, מבלי שניתנו לכך – בזמן אמת – צווים של שופט. צווי בית משפט ניתנו רק מאוחר יותר כדי "להכשיר את השרץ", מה שרק מגביר את תחושת אי הנוחות.
הסיפור איננו הסיפור של אתי כרייף, אלא מאבק רווי יצרים בין פרקליט המדינה דאז – שי ניצן, ובין יו"ר חזק מאד של לשכת עורכי הדין – אפי נווה. והשופטת אתי כרייף פשוט נקרתה בדרכו של שי ניצן, נפלה לידיו "כפרי בשל".
שי ניצן – חפץ – אחרי סיום כהונתו הצפויה כפרקליט המדינה, להתמנות לשופט בית משפט העליון. לצורך המינוי הוא פנה ליו"ר הלשכה – שהיה אז בשיא כוחו, וביקש את תמיכתו ועזרתו בקידום המינוי.
אלא שנווה הבהיר לו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שהוא והלשכה לא יתמכו במינוי, (כך נווה סיפר בתוכנית טלוויזיה).
כאן החל מאבק בין אישי, רווי יצרים בין שני האנשים המדוברים, ובמאבק הזה כל היה מותר: השגת ראיות בדרך לא חוקית, רמיסת כבודה של שופטת מצליחה, פגיעה בשמה הטוב, פגיעה בפרטיות של מספר אנשים, פגיעה בנשים ועוד.
וכאן אני מבקש להפנות לנקודה מאד מעניינת:
הטענה כנגד אתי כרייף הייתה שהיא פנתה לאפי נווה כדי שיקדם את מועמדותה למשרת שיפוט, ושהיא נבחרה למשרה למרות שנמצאה לא מתאימה, רק בגלל התערבותו של אפי נווה.
אז ראשית, חשוב להזכיר שלמרות העובדה שכרייף קיבלה ציון גבולי בסדנה לבחירת שופטים, לא נשמעו נגדה תלונות על תפקודה כשופטת, (דבר שמעלה שאלות לגבי יעילות הליך האיתור, אבל על כך בפוסט אחר).
ולגבי שי ניצן אני שואל: מה בדיוק עשה שי ניצן? הוא לא פנה לאפי נווה כדי לקדם את מועמדותו לעליון? ולמה מה שמותר לשי ניצן, אסור לאתי כרייף? ואם אפי נווה היה נענה בחיוב לשי ניצן, זה גם היה מוגדר שוחד?
ואם שי ניצן ואפי נווה היו חברים – חברות ללא מין, מה זה שונה מחברות של נווה וכרייף, שהייתה מלווה בעבר במין (כך לשיטתם)?
ואם זה לא הוגדר שוחד במקרה של שי ניצן, למה זה הוגדר שוחד במקרה של אפי נווה ואתי כרייף?
כל השאלות הללו מלמדות שהמטרה לא הייתה אתי כרייף.
שי ניצן שם לעצמו לכאורה מטרה – להפיל את יו"ר לשכת עורכי הדין ממעמדו הרם, בבחינת: אם אני לא אהיה שופט עליון, אתה לא תהיה יו"ר לשכה עורכי הדין.
ועם הצלחה לא מתווכחים – אפי נווה התפטר מתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין.
וכתב אישום אין!
וכאשר כל המעשים הללו מבוצעים/מוכשרים על ידי פרקליטות המדינה, זו שבדיוק להגן על האזרחים ממעשים מעין אלו, אין פלא שעולות תחושות קשות! אפילו קשות מאוד!
תקנו אותי אם אני טועה.