"זבוב על הקיר" – אורי לוי

אורי לוי הינו מפיק, במאי, וצלם של סרטים דוקומנטריים.
אורי גדל בהרצליה בשכונת נווה עמל ומאוד אהב ורצה ללמוד על עולם הצילום.
בכיתה ה' היה בחוג צילום במתנ"ס בבית פוסטר בנווה עמל.
לאחר מפגש אחד החוג נסגר מחוסר ביקוש.
בכיתה ח' המשיך בתחום הצילום והאומנות
הלך לויצו צרפת ואמרו לו שהוא פחות מתאים ללמוד זאת.
למד באקסטרני ולאחר הצבא רצה ללמוד משחק
הלך לניסן נתיב ושמה קיבל תשובה שבגילו הוא איננו מתאים ללמוד אצלם.
בגיל 26 הלך ללמוד במדרשה לאומנות בבית ברל ברישום קיבלו אותו ללמוד קולנוע.
אורי נתקל בקושי חברתי והמצלמה עזרה לו לבוא לידי ביטוי בשיחות אינטימיות עם אנשים.

אתה משתמש במצלמה כדי ליצור שיחה אינטימית עם אנשים?
לגמרי, באיזה שהוא מקום כאשר אני מצלם אני חווה את החיים במלוא עוצמתם.
בזכות הסרטים הדוקומנטריים שאני עושה אני הופך להיות חבר של הדמויות
ומלווה את המשפחה, הבן אדם או הסיטואציה.

הצילום בשבילך הוא כלי טיפולי?
אפשר לומר.

אתה מרגיש ברמה האישית שלך סוג של שינוי,
התקדמות מאז שהתחלת לצלם ועד היום?
בוודאי, אני מרגיש שזה נתן לי המון ביטחון להביע את עצמי בדיבור
אני זוכר שלפני 5 שנים במקרה הייתי שותף לסרט משפחה
בטראנס של אופיר טריינין שזכה בפסטיבל דוקו אביב
ואז היה פסטיבל מעלות תרשיחא דוקו אביב במעלות
באותו זמן המפיקים והבמאי היו בניו יורק
ולא היה אף אחד שיהיה בארץ כדי להציג את הסרט בהקרנתו בפסטיבל
לכן אופיר ביקש ממני להציג אותו בפסטיבל וזו הייתה פעם ראשונה
שדיברתי על במה מול 500 איש. הכל עבר מדהים.
קיבלתי הרבה תגובות חיוביות. באותו אירוע באולם אחת הדמויות
ששיחקה ילדה אמרה: "אתם הייתם כמו פסיכולוג, חיכינו שתבואו ותדברו איתנו"
אז זה לא רק שאני עובר טיפול אני עובר אותו יחד עם הדמויות שעוברות משבר.

ישנו יצר של מציצנות?
לא חושב, יש יצר של סקרנות, כאשר העבודה יוצאת לאור
התוצאה הסופית היא לא מציצנית היא מראה עולם שלם
כדי לעשות סרט טוב, אנחנו צריכים לספר סיפור עגול.
כדי לספר סיפור טוב אתה צריך להגיע לעומקים.
אתה לא יכול להראות רק את הדברים הטובים
אתה צריך להראות גם את הדברים שפחות נעימים או קלים לצפייה.

מה הופך סרט שעונה להגדרה "סרט טוב"?
האותנטיות היא זו שהופכת את הסרטים שאני עושה לסרטים טובים.
אני באיזה מקום של מערכת יחסים עם הדמויות ולאט לאט נכנסים לעומקים,
מראה תמונה כללית ובאיזה שהוא שלב
מרוב שאני מצלם כלכך הרבה אז אני הופך לבלתי נראה ולא שמים לב לקיומי
ואז אני מצליח להביא את הרגש האוטנטי, האמיתי שמביא את הבשר של הסרט.
כאשר אני מצלם אני משרה בעצמי ביטחון נינוחות שבעצם מאפשרת לצד השני
לקבל ממני שיקוף של אותם רגשות.

ספר לנו כמה מילים על הסרט "היה היה ילד"
הסרט היה היה ילד הוא סרט שהתחברתי אליו ממקום של שיתוק
המקום שאתה משותק ולא יכול לעשות כלום
הרבה פעמים אנחנו נכנסים לאיזה מקום כזה שאנחנו משותקים
ולא מסוגלים לעשות איזה משהו.
הסרט הוא על משפחה רגילה במצב לא רגיל שהזוג אילי וערן
שנולד להם זוג תאומים והבכור מבניהם הוא רון
כשהוא נולד הוא סבל מחוסר חמצן במוח שגרם לו לשיתוק בחלק מהגוף.
הם נסעו לארה"ב לעשות ניתוח שהיה אמור להקל על המצב של רון
ואני התלוויתי אליהם וצילמתי לפני והרבה אחרי.
את הסרט אפשר לראות ביס דוקו או בוי או די או בבתי ספר בסל תרבות
בנוסף יש הקרנה בחמישי הקרוב במודיעין ברח' עמק בית שאן 7,
יש את העמוד של הסרט "היה היה ילד" בפייסבוק
כדי להתעדכן ולראות קטעים מתוך הסרט.

לאורך כמה זמן נפרסו הצילומים?
עבדתי על הסרט במשך 4 שנים ועוד דמיינתי אותו שנתיים.
סיקרן אותי מאוד העניין של האבהות והייתי רואה את ערן ורון
הרבה פעמים בים ואמרתי וואי איזה יופי איזה אבא מדהים
אולי אעשה עליו סרט כדי לדעת איך להיות אבא יותר טוב לילדים שלי.

למה זה נגע לך בדמות של האבא?
לי לא הייתה דמות אבהית כי אבא שלי מאוד שתקן
פחות נוכח, דתי, צנוע ומכונס בעצמו קרא הרבה תהילים
היה פייתן ושר מאוד יפה, אך לא היה דברן וזה היה מאוד חסר לי.
בסרט ערן ואילי תמיד היו מדברים על הדברים וזה משהו שלמדתי
ולקחתי אותו אלי הביתה ולדבר ולא לחשוש.
כאשר הדיבור לא נמצא זה יוצר בעיה.

כמה אתה רואה הבדל בהתנהלות של המשפחה עם המצלמה ובלי המצלמה?
המצלמה נותנת כוח וגם היכולת שלי להרגיע והופך להיות חבר אז אני פשוט נמצא
שמה בסיטואציות מסוימות והם אפילו לא שמים לב שתפסתי וצילמתי את אותו הרגע.
לכן כאשר יש סצנה מאוד חזקה הם פשוט נשאבים אליה.

כצלם שהצילום שלו הוא אומנות מצליחים להתפרנס מזה?
עכשיו פחות, אך כשעשיתי את הסרט הזה עשיתי הרבה דברים
ובדיוק התגרשתי ועברתי דירה והכל היה לי מבולגן בראש
כאשר צילמתי את הסרט אני זוכר שצילמתי ועשיתי פדיחה
שצילמתי אישה מבוגרת שופטת בדימוס שהוציאה איזה ספר
ונמחקו לי הסרטונים בעקבות הסרט.

אמרתי לאותה אישה שאני
מצטער מחקתי את הכל ואני מוכן לעשות לך סרט חדש.
אמרה לי לא לא תבוא תחזיר לי את הכסף הגעתי אליה
דיברנו על החיים ואמרה לי: דבר אחד שאתה צריך לזכור
אחרי הגירושים שתמיד צריך לעבוד ולהתפרנס
אחרת זה מפיל את הבן אדם.
לאחר מכן כל דבר שהציעו לי פשוט לקחתי.

לגבי הסגנון של הצילום אתה עושה רק דוקומנטרי ?
כן, כיוון שאני אוהב את הקשר הראשוני עם הבן אדם.

מה ההבדל בין במאי/צלם דוקומנטרי לבמאי/צלם של סרט עלילתי בקולנוע?
הבמאי בסרט עלילתי הוא האלוהים ובמאי בסרט דוקומנטרי החיים הם האלוהים
בסרט עלילתי יוצרים מציאות ותמונה שתראה בדיוק כמו שהבמאי/צלם רואה,
לעומת דוקומנטרי שמתעד את הרגע.

על מה אתה עובד היום?
רציתי לעשות סרט בר מצווה לבן שלי
וראיתי שיש לי כל מיני חומרים מאוד יפים שצילמתי במשך 3 שנים
במצלמה ועל הטלפון שלי ואז התחלתי לשחק עם החומרים
ועובד על סרט בינאישי על הים בשכונה שבה אני גר בעין הים בחדרה בחוף גדור.