רצח רבין – הלקח שלי

רצח רבין היה אירוע שפל בחיי האומה.

אפשר לנתח את האירוע הזה מאין ספור זוויות, ובדרגות עומק שונות.

מהזווית הפוליטית, הלקח שלי די פשוט: כאשר ממשלה צרה רוצה לעשות מהלך גדול – היא בבעיה רצינית.

ההתנגדות הופכת אלימה ומסוכנת.

בשביל לעשות מהלכים גדולים – צריך בסיס פוליטי רחב ולא פחות חשוב – תמיכה ציבורית (ראו הסכם השלום עם מצרים, יציאה מלבנון, טיפול באינפלציה ב -85, יציאה מעזה ועוד).

אם כך השאלה היא איך מגיעים לבסיס פוליטי רחב ולתמיכה ציבורית, כאשר אנחנו רואים למול עינינו פוליטיקה של פלגנות שחוצה את העם?

זה דורש מהפיכה בסדרי עולם:

צריך לעבור לפוליטיקה של הסכמות, כי רק מנהיג שיצליח לגבש הסכמה רחבה בעם – ישרוד, אבל זה תלוי באופי של המנהיג – או שיש לו את זה, או שאין לו את זה.

צריך לתקן את השיטה הפרלמנטרית, שתייצר הכרעה ברורה.

ההכרעה תייצר יציבות.

היציבות תייצר משילות.

משם אפשר להתחיל לעבוד.

הבעיה שמהלך כזה תלוי בפוליטיקאים, שעד היום הכשילו כל ניסיון לתקן את השיטה, על מנת שחס וחלילה הם לא יצטרכו להחתים כרטיס בלשכת העבודה, או רחמנא ליצלן – לקום כמונו בבוקר לעבודה.

זו הסיבה שאנחנו – כל אחד מאתנו, צריכים להתאחד ולגרום לפוליטיקאים לעשות מה שחשוב לנו, ולא מה שטוב להם, כי בסופו של דבר, צריך לזכור: הם השליחים שלנו, לא להיפך!