פרשיית השבוע: הממלכתיות מתה

פרשיית השבוע: הממלכתיות מתה

 

ישראל היא מדינה שמעייף לחיות בה.

כי אין שיחה. כולם כל הזמן מתווכחים.. כל אחד עסוק בלהצדיק את ההתנהגות שלו, להראות כמה הוא צודק… רק הוא צודק…

ולהראות כמה האחר טועה… רק טועה..

זה נקרא טהרנות …. וטהרנות זה דבר מעייף..

פעם היתה גישה ממלכתית – היו דברים שלא אומרים, היו דברים שלא עושים, כי הממלכה יותר חשובה מהמחנה אליו אתה משתייך.

 

הגישה הזו מתה. היום כדי, להצדיק את המחנה ולתפוס עוד כמה נקודות זכות לקראת הויכוח הבא – אפשר לעשות הכל, אפשר להגיד הכל.

המחנה יותר חשוב מהממלכה.

אם אתם רוצים לקבל מושג כמה המדינה שלנו מחולקת למחנות, תסתכלו על תחום החינוך:

יש חינוך ממלכתי – שאמור להיות החינוך של הרוב – אבל משתייכים אליו פחות מ –  50%, (לפי הפרסומים של הלמ"ס, כ – 43%).

יש את החינוך הממלכתי דתי, מה שמכונה – "כיפות סרוגות", (כ – 14%).

יש את החינוך החרדי –(מגיע לכדי 20%),  שגם הוא מתחלק לכמה:

יש חרדי אשכנזי, ויש חרדי ספרדי (ש"ס).

האשכנזי גם מתחלק לשניים:  החסידי והליטאי

ויש את החינוך של המגזר הערבי, (כ – 23%).

מה הסיכוי שמדינת ישראל תכפה חינוך אחיד לכל אזרחיה, ותלמד את כולם את אותם נושאים?

העקרון פשוט – ככל שמחזקים את המחנה, מחלישים את הממלכה.

ועוד לא דיברנו על הרשתות החברתיות ועל בינה מלאכותית, שהסכנות הטמונות בה עצומות.

בעבר – צה"ל – היה בתוך הקונצנזוס – כי הוא היה צבא העם, כלומר: כולם שירתו בצבא, והצבא הגן על כולם.

היום לא כולם משרתים בצבא, ואנחנו בדרך לכך שהצבא לא יגן על כולם,
(מה זו סרבנות? – חייל מגן רק על מי שהוא מסכים עם דעותיו – כלומר, למי ששייך למחנה שלו).

 

וכך, הכוון ברור, והתהליך ברור – ואובדן הממלכתיות עלול להביא בסוף גם לאובדן הממלכה.

 

כדי לעצור את התהליך, צריך לשנות את החשיבה, לשנות השיח, לשנות את השפה, לשנות את המבנה.

להתחיל הכל מהתחלה.

 

 

שלכם,

מוש חוג'ה – עורך דין

 

קרדיט צילום:
מאת Tropenmuseum, part of the National Museum of World Cultures, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=20350959

מתוך אתר ויקיפדיה