פרשיית השבוע: אתם חרדים – לגורל המדינה?
ככל שהזמן נוקף, כולם מבינים שחצי עם לא יכול לכפות על החצי האחר את דרכי חשיבתו.
יש שתי ברירות – או להילחם או לדבר.
נראה לי שהמסר של מרבית העם ברור – לדבר !
השיחות הללו מעלות פצעים ישנים מכל הכוונים.
כאלה שרואים את עצמם כישראל השניה – רוצים שקולם ישמע. רוצים שוויון.
כאלה שנטען נגדם שהם ישראל הראשונה – גם רוצים שוויון.
הם מבקשים שיורידו להם מהגב את החרדים, ואם צריך לגייס אותם – אז שיתגייסו.
ובכל מקרה – שיצאו לעבודה.
ואם הם לא עובדים ולא מתגייסים, אז שלא יבואו לנחם אותם בבתי העלמין.
ממשלות ישראל בורחות מהכרעה בשאלת הגיוס כבר קרוב ל 4 עשורים.
בכל דיון בבג"צ – הממשלה מבקשת אורכה, והיא גם מקבלת כל פעם מחדש.
וזה מחזיר אותנו למגרש הפוליטי.
הפשרות המוצעות הן פשרות רעות.
לתת פטור לכל חרדי מלהתגייס, ובמקביל לשלם שכר לחיילים, זה לתת גט כריתות לעקרון של צה"ל כצבא העם.
לצבא שמבוסס על עם, יש רוח .. והיא זו שמנצחת מלחמות, כי היא מונעת מתחושת שליחות ואידאולוגיה.
צבא שמבוסס על כסף נידון לכישלון. כי כמה כסף תדרוש עבור חייך?
מה שהתחיל כפטור של כמה מאות תלמידים שנחשבו לעילוי בתורה, הפך לתופעה של עשרות אלפים.
האוכולוסיה החרדית מנתה בקום המדינה פחות מ 5%, כיום כבר נושקת ל- 13% ועד 2050 תגיע לכ 25%.
במדור זה כתבתי כבר לפני מספר חודשים על הצורך ההכרחי בחוקה.
אבל צריך להיות ברור – כדי להגיע לחוקה, ישראל תצטרך להחליט סופית מה עמדתה לגבי גיוס חרדים ושילובם במעגל העבודה.
בלי פתרון לנושא נפיץ זה – לא נצליח להגיע להסכמה על חוקה.
ואם לא נגיע להסכמה על חוקה – נתפרק מבפנים.
שלכם,
מוש חוג'ה – עורך דין
יו"ר מפלגת "אנחנו"
תמונה:
בחסות אתר WIKIMEDIA COMMONS