פרשיית השבוע: נשיא אחד – 4 ראשי ממשלה
מה לא נכתב ועוד ייכתב על ביקור ביידן בישראל, אבל בכל זאת אביא הסתכלות שלי לביקור.
נשיא אמריקאי אחד במרכז התמונה. נבחר לפני כמעט שנתיים, מתקרב לאמצע הקדנציה. יש לו לא מעט בעיות להתמודד איתן, אבל דבר אחד מובטח לו – עצם השלטון.
בארה"ב יש חוקה, השיטה לא מושלמת – אבל עובדת.
יש הכרעה – ויש יציבות. הנשיא לא צריך להילחם כדי לשרוד פוליטית – הוא כן צריך להתמודד עם הבעיות עצמן. על זה ישפטו אותו – לשבט או לחסד.
ליד הנשיא יושב ראש ממשלת המעבר, שעד לפני כ – 10 ימים היה ראש ממשלה חליפי, שזה תואר בלבד.
ולידו – ראש הממשלה החליפי, שכבר אמרנו – זה תואר בלבד, שעד לפני שבוע היה ראש הממשלה בפועל.
ושורה מאחור – יושב ראש האופוזיציה, שעד לפני כשנה גם הוא היה ראש הממשלה, ואולי בעוד מספר חודשים יהיה שוב ראש ממשלה.
ובאותה שורה יושב שר הבטחון, שרואה עצמו מועמד לראשות הממשלה, וכעת הוא עושה מהלכים פוליטיים כדי לקדם את רצונו – להיות ראש ממשלה.
ובעוד כחודש – כל אלו יתחרו אחד בשני, או שנדייק ונאמר יילחמו אחד בשני – ראש בראש – כדי להשיג את מירב המנדטים בבחירות, מה שכלל לא בטוח שיסייע למי מהם להרכיב ממשלה, כי בניגוד לארה"ב – אצלנו השיטה לא עובדת.
בקדנציה של טרמפ – התקיימו בישראל 3 סבבי בחירות.
בקדנציה הנוכחית של ביידן -התקיים סבב אחד, השני בדרך, ועד היד נטויה.
החוקה האמריקאית איננה מתת אל – היא נכתבה על ידי פוליטיקאים, בשנת 1787. אותם פוליטיקאים ראו קדימה, בנו חוקה שעובדת, שיהיה מאד קשה לשנות. תשאלו את טראמפ.
בכתיבת החוקה, הם חרצו את גורלה ועתידה של ארה"ב – ממעמד של מדינה רגילה למעמד של האומה החזקה בעולם.
ארה"ב איננה המדינה הגדולה בעולם מבחינת שטח או מבחינת גודל אוכלוסייה, יש גדולות ממנה. אבל היא מעצמה מובילה. ומה שהופך אותה למעצמה זו השיטה. השיטה שעובדת, שמייצרת יציבות פוליטית.
אז תמונה אחת מנקזת לתוכה את ההבדלים בין שתי השיטות, זו האמריקאית – שעובדת – עם נשיא אחד, וזו הישראלית הישראלית – שלא עובדת – עם 4 ראשי ממשלה.
והגיע הזמן שנבין שאם לא נייצב את השיטה הפוליטית שלנו, סופנו להיכחד.
וכדי לייצב את השיטה אנחנו צריכים פוליטיקאים שרואים 100 או 200 שנה קדימה,
כמו אלו שהיו בארה"ב בשנת 1787.
שלכם,
מוש חוג'ה, עורך דין
יו"ר מפלגת "אנחנו"