בראש של מוש

"בחירות טובות – בחירות רעות"

ארה"ב – שיטת בחירות לא מושלמת – אבל וודאית!

ישראל – שיטת בחירות לא מושלמת – ולא וודאית!

בארה"ב יש שיטת בחירות ברורה – עובדת כבר 226 שנים, ללא שינוי.

לא מושלמת – אבל מייצרת הכרעה. ודאית.

2020 – בחירות צמודות ביותר, עם פער של אחוז או שניים לצד המנצח, אבל הכרעה תהיה, גם אם  זה ייקח כמה ימים עד שנדע מהי (אין עם זה שום בעיה, גם אצלנו התמונה הסופית מתקבלת אחרי מספר ימים).

הגיע מתמודד, שבמקרה הוא גם נשיא מכהן – ובמסע תעמולה רצוף שקרים והסתה, ניסה לשבור את השיטה, טען לזיופים במעטפות שהגיעו מהדואר ומבקש לעצור את ספירת הקולות, בכדי לממש את היתרון שלו, ולטעון לניצחון, מבלי שיש לו בסיס לטעון לכך.

זה כנראה לא יעזור לו – כי הפער הקטן הולך הפעם לרעתו.

בעתירה לבית משפט אין סיכוי ממשי, כי לבית משפט – מי כמוני יודע – צריך להביא ראיות. ואין לו.

נהוג לומר ש: בחירות מנצחים בקלפי – זאת בתנאי שהשיטה מייצרת הכרעה.

אז בארה"ב – תהיה הכרעה, ובתוך כמה ימים נדע סופית מי ניצח.

אבל מה שחשוב הוא שהשיטה תנצח את המתמודד שמנסה לקרוא עליה תיגר.

אז גם אם טראמפ ינצח את הבחירות (מה שכרגע לא נראה בר השגה) – את השיטה הוא לא יצליח לנצח!

כי היא ודאית וחזקה, ומגובה בחוקה.

ואצלנו?

היו שני מתמודדים, גם כאן המאבק היה צמוד והפער קטן.

אך אצלנו השיטה איננה מייצרת הכרעה. אין לשיטה גיבוי של חוקה.

אז מה עושים המתמודדים? 

במקום לתקן את השיטה – כך שתייצר הכרעה, מתקנים את השיטה כך שתייצר להם שלטון, תפקידים ומנעמים – ראש ממשלה חליפי, שרים ללא תיק, חוק נורווגי, ומה לא.

אז מה עדיף? 

שיטה אמריקאית? או שיטה ישראלית?

כל אחד יענה לעצמו את התשובה, ואני אתן לכם רמז לתשובה שלי:

משום מה אני – כישראלי – מרגיש פראייר.