לזלזול בחוק במדינת ישראל יש שורשים עמוקים והיסטוריים.
בואו נודה לאמת – החוק בישראל הוא בגדר המלצה בלבד- כך גדלנו – זה חלק מהנרטיב שלנו.
אם משהו אסור – מבחינתנו זה לא סוף פסוק…
ניתן לומר שאפילו להיפך – זוהי תחילתו של פסוק.
אם האיסור מתאים לנו – אין בעיה.
אם האיסור לא מתאים – אז המוח הישראלי מיד מתחיל לחשוב איך לעקוף את האיסור.
איך בכל זאת אפשר לבצע את מה שרוצים, למרות שאסור.
אז מוצאים דרך, "מקמבנים", מעלימים עין ומתקדמים.
לממש את הרצון – זו האופציה הראשונה.
לכבד את החוק זו האופציה האחרונה.
כך חונכנו, ככה אנחנו בנויים.
מה היתרון?
המוח הישראלי הפך להיות מוח מתוחכם, שיודע לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא פתרונות.
לא בכדי הפכנו להיות אומת הסטארט אפ.
מה החיסרון?
כחברה – האדם הפך להיות מעל החוק, והדרך לכאוס ולמצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה", קצרה.
אז חוכמה ושכל יש במדינת ישראל – ואפילו בשפע, אבל סדר – ממש אין!
הבעיה גדולה שלנו היא שגם הפוליטיקאים שלנו כאלה! הפוליטיקאים הם בסה"כ המראה של החברה – אם נתסכל עליהם, נראה את עצמנו!
הפתרון הוא חינוך – לחנך את האנשים לכבד את עצמם, את האחר, לכבד את החוק.
במקום לחוקק עוד חוקים – במטרה לאכוף את החוקים הקיימים, הגיע הזמן לחנך אנשים לכבד את החוקים הקיימים.
בשביל זה צריך מנהיג עם חזון, חזק מבחינה פוליטית, שיהיה מסוגל לסמן מטרות ולהגיע אליהן
מבלי לדאוג יום יום להמשך שלטונו.
והשאלה האם אתם רואים את זה קורה בשיטת הבחירות הקיימת?