ממשל תקין או ממשל תקול?

עמדתם בפקקים בדרך לעבודה? לקח לכם שעות לחזור הביתה מטיול?

מדינת ישראל היא אחת המדינות הפקוקות בעולם, ללא תשתית מתאימה של תחבורה ציבורית.

ניסיתם פעם לנסוע לעבודה וחזרה בתחבורה ציבורית? ייאוש, פשוט ייאוש.

תחבורה הוא רק דוגמא – מיני רבות – לתחושה שמקבלים בכל נושא  – שהעסק פשוט לא עובד.

בכל ארגון עסקי טוב יש נוהלי עבודה.

נוהל עבודה קובעים את סדר פעולות, שמביאים  את המוצר לרמה שנקבעה על ידי הבעלים.

ככל שרמת המוצר יותר גבוהה – כך הנהלים הנדרשים יותר קשוחים ויותר מוקפדים.

ככל שהנהלים חלשים  ולא ברורים – יש יותר בעיות, המנהל עסוק בכיבוי שריפות, ואין לו זמן לעסוק בתכנון ארוך טווח.

אם מסתכלים על עבודת הממשלה כעל ארגון עסקי, מגלים שלממשלות ישראל אין בכלל נוהלי עבודה?  אין תקנון ישים שקובע את דרכי פעולתן?

ואין הנחיות שמחייבות אותן להתעסק בתכנון לטווח הבינוני והארוך.

וכאן אנו מגיעים לנקודה החשובה  – את כל הבעיות שאנו נתקלים בהן היום – המנהיגים שלנו היו צריכים שלנו לראות לפני 10 או 15 או 20 שנה ולהתכונן לפתרון שלהם.

אם יש בעיות  – סימן שהם לא התכוננו.

והשאלה הנשאלת היא האם הממשלה הזו מתכוננת לפתור את הבעיות של הדור הבא?

לדעתי ממש לא, הממשלה הזו, כמו קודמותיה משקיעה את מירב מאמציה להישרדות – לנסות להשלים עוד יום ועוד שבוע בשלטון.

על תכנון  לטווח הבינוני ולטווח הארוך – אין בכלל מה לדבר.

העניין הוא שבעוד 15 שנה – הפוליטיקאים של היום כבר לא יהיו כאן, אז מה אכפת להם.

העיקר שהם יושבים על הכסא ויש מי שקורא להם: "אדוני" או "גבירתי".

האם  זה ממשל תקין?

לדעתי זה ממשל תקול…..