אני זוכר כשהייתי ילד בירושלים, פועלי בניין היו מסתובבים בשכונה וצועקים: "בארוד".
בארוד היה פיצוץ שקבלנים היו מבצעים באזורים סלעיים, טרם הנחת יסודות לבניין, תוך שימוש בחומרי נפץ, שהיו משמיעים קול נפץ גדול.
התפקיד של הבארוד היה לכוון את הפיצוץ למקום הרצוי לקבלן, והתפקיד של הפועל היה להתריע על הפיצוץ שיתרחש בקרוב. רק לימים נודע לי שהמילה "בארוד" בערבית היא חומר נפץ בערבית.
על גודל המשבר ועל העובדה שאנחנו נמצאים בשיתוק שלטוני – נראה לי שכבר אין צורך להרחיב את הדיבור.
מפלגות מוכרות וותיקות בסכנת הכחדה.
בכל יום קמה מפלגה חדשה, עם שחקנים חדשים שנכנסים לזירה.
חלקם מדברים, חלקם צועקים עלינו, כאילו אנחנו – האזרחים – עשינו משהו לא בסדר.
אז אין ספק שאנחנו לפני מפץ פוליטי גדול, ושאלת השאלות היא: לאיזה כיוון המפץ יפנה?
אם נסתפק בזה שנחליף מפלגות ישנות במפלגות חדשות – שום דבר לא ישתנה.
כניסת שחקנים חדשים לכשעצמה, איננה מבטיחה שינוי – כחול לבן הוכיחה זאת בגדול, כי די מהר – גם הם יתקלקלו – השיטה כבר תקלקל אותם.
אם ננצל את ההזדמנות, נכוון את המפץ הפוליטי ונתקן את שיטת הבחירות – ביחד עם כניסת שחקנים חדשים לזירה, יש סיכוי ש"ממפץ יצא מתוק".
אז מה שאני מציע הוא שנצעק כולנו "בארוד" ונפעל ביחד לתיקון שיטת הבחירות. התוכנית כבר כאן – נותר לנו לדאוג ליישם אותה.