בראש של מוש

מוש חוג'ה
מוש חוג'ה

איך עוברים ממשבר אמון לשנה טובה?

אם נאחל אחד לשני שנה טובה – האם באמת תהיה לנו שנה טובה?

האם אנחנו יכולים לפטור את עצמנו באיחולים בלבד, ולהמשיך להתנהג אותו דבר, ולקוות שמשהו ישתנה?

אתם תסלחו לי אבל לצערי, אני לא יכול לעשות את זה, כי אני פשוט לא כזה.

ברכות מהפה לחוץ – לא ממש משכנעות אותי

הימים הם ימים נוראים – כמעט בכל מובן.

במובן הדתי – בפתח הימים הנוראים שבין  כסה לעשור.
במובן הבריאותי – קורונה, אוי קורונה – מה כבר לא נאמר..
במובן הכלכלי – בפתחו של סגר  שהוא בבחינת טבעת חנק שהולכת ומתהדקת
במובן החברתי – אנו עם משוסע ומפולג.

ומעל לכל אלו מרחף משבר אמון חריף בין הציבור  ובין כל מערכות השלטון..

התחושה בציבור ששום דבר לא עובד כמו שצריך, איפה שאתה נוגע – אתה מוצא ריקבון
ואין מערכת אחת שזוכה  לאמון הציבור!

בנסיבות האלו – האם אנחנו מאמינים שהשנה הבאה תהיה שנה טובה, רק בגלל שאיחלנו אחד לשני שנה טובה?

אני מאמין שבכדי שבאמת תהיה לנו שנה טובה – לא די בברכות, צריך לדאוג שהיא תהיה טובה יותר.

צריך לסמן – ביחד – מטרות ויעדים, לגבש  דרכי עבודה – ופשוט לעבוד.. וכנראה שנצטרך לעבוד קשה.

אז  במקום לאחל שנה טובה – תרשו לי לאחל לנו שיהיה לנו את הכוח להפסיק לריב ולהתחיל לדבר – בכדי שנוכל – ביחד – להביא את השינוי שנחליט שאנחנו רוצים שייקרה כאן.

וזה על מנת ששנה הבאה נוכל להסתכל לאחור ולהגיד – ואללה, הייתה שנה טובה….