בכל מערכת בחירות צץ כוכב חדש, שרק עכשיו הצטרף לפוליטיקה, מעורר תקוות, מטפח אשליות כאילו הוא זה שיביא לתיקון כל הפגמים בתפקוד הממשלה.
בשלושת הסבבים האחרונים היה זה גנץ מכחול לבן. ב-2013 וב-2015 היה זה יאיר לפיד. ב-2006 הגמלאים עם 7 מנדטים. מי שרוצה ללכת רחוק – ייזכר בד"ש, בשינוי, ועוד היד נטויה.
האם אי פעם, אחת המפלגות הללו, שנסקו בשמי הפוליטיקה הישראלית הצליחה להצדיק את הציפיות שנתלו בהן, ולשנות משהו מהותי?? או אפילו משהו לא מהותי?
התשובה ידועה והריטואל חוזר על עצמו כל פעם מחדש – כגודל הציפיה – כך גודל האכזבה.
והשאלה הגדולה היא: למה זה קורה?
האם כל מי שהולך לפוליטיקה הוא חדל אישים? מושחת? בעל נטייה לשקר ולהפר הבטחות?
גם כאן כנראה שהתשובה היא – שלא!
הבעיה היסודית איננה באנשים כי אם בשיטה.
שיטת הבחירות שאיננה מייצרת הכרעה ברורה, מחייבת את הפוליטיקאים לעשות קומבינות בכדי להקים ממשלה, ומה שאנחנו רואים מול עיננו זו התוצאה.
אז פעם אחת בואו ונעשה את מה שצריך. בואו נטפל בבעיה ולא בסימפטום.
הבעיה נעוצה בשיטת הבחירות הפגומה הקיימת בישראל, שמאז הקמת המדינה, החליטו לדון בדרכים לתקן אותה – ועדיין ממשיכים לדון!
הפתרון היחידי הוא לתקן את שיטת הבחירות בכדי לייצר הכרעה – יציבות – משילות "ואנחנו" באנו על מנת שביחד – נוכל לתקן את שיטת הבחירות.
